שמים לב לנפש

ימי המלחמה עוררו אצל רבים מאיתנו שינויים רבים. השינויים יכולים להתבטא בכוחות וחוסן שלא האמנו שיש בנו, או בקשיים נפשיים והתמודדויות נפשיות. התמודדויות שאולי היו והתעצמו, או התמודדויות חדשות שלא הכרנו בעבר. אנו יכולים ויכולות לחוש מגוון של רגשות (לחץ, חרדה, דיכאון, חוסר תקווה ועוד) אשר לעיתים גם משפיעים באופן ישיר על התפקוד שלנו ועל התנהגויות היום-יום שלנו בתוך יחסים. חשוב שנשים לב האם חווינו שינויים, כמה זמן הם נמשכים ובאיזו עצמה; נשאל את עצמנו מה ומי יכול לתמוך בנו; ונבין שכמו שאנו הולכים לרופא כשמשהו כואב לנו בגוף, כך חשוב שניתן גם מענה מותאם כשמשהו נפגע בבריאות הנפשית שלנו.

בניגוד למחלות פיזיות למחלה נפשית אין בדיקות אובייקטיביות כמו בדיקת דם. לעיתים נשים לב לשינויים שמתרחשים אצל האדם, אבל לא נדע להגדיר את הסיבה להתרחשותם. לעיתים האדם בעצמו אינו יודע מה קורה לו, או שהוא חושש לשתף בגלל פחד מתגובת הסביבה. פעמים רבות נתקשה להבין מה עובר על האדם המתמודד עם קושי נפשי, אלא אם כן הוא יספר לנו על החוויה האישית שלו.

אדם במשבר נפשי עשוי להתקשות לבצע פעולות שנראות לנו מהצד פשוטות, כמו: לקום בבוקר, לצחצח שיניים, לצאת מהבית וגם לתקשר עם אחרים. אנו עלולים לטעות לחשוב שהוא בוחר בקושי או מתעצל לגייס כוחות לביצוע משימות יומיומיות. למעשה, אדם שמעיד על עצמו שהוא אינו מסוגל לצאת מהמיטה - קרוב לוודאי שבאמת אינו מסוגל לכך, בדיוק כמו אדם בעל נכות גופנית שמגבילה את תנועתו.

לכולנו יש משברים והתמודדויות נפשיות. הקריטריונים להגדרה של הפרעה נפשית הם משך הזמן, מידת הפגיעה בתפקוד והעוצמה. גם הפרעה נפשית יכולה להיות זמנית (לדוגמה דיכאון אחרי לידה שנמשך כמה חודשים) ויכולה להתקיים לאורך זמן ממושך (בדומה לבעיות ולמחלות פיזיות). פגיעה בתפקוד יכולה להתבטא בקשיים לנהל את משימות הבית, שמירת היגיינה, אכילה מסודרת ושינה. דוגמאות נוספות לפגיעה בתפקוד הן: קושי לעבוד, ללמוד, לנהל את הקשרים החברתיים או המשפחתיים הרגילים.

• גורמים פיזיולוגיים - שימוש באלכוהול ובסמים, מחלות גופניות וזיהומים, שינויים הורמונליים. • טראומה - פעמים רבות התפרצות של מחלה או הפרעה נפשית מגיעה מתוך אירוע או חוויה טראומתיים בעברו של האדם. • אירועי חיים משבריים - כגון פרידה, אבדן אדם קרוב, פיטורים, נשירה מלימודים ועוד. לא כל אירוע חיים משברי בהכרח יחווה כטראומתי ויוביל להתפרצות הפרעה נפשית. • גנטיקה - בחלק מהפרעות הנפש נראה שיש מעורבות של אלמנטים תורשתיים • גורמים חברתיים/ סביבתיים - מחקרים מצאו קשר בין גורמים סביבתיים כגון הזנחה, התעללות או גדילה בסביבה שאינה בטוחה, לבין הופעתן של הפרעות נפשיות. • גורמים פסיכולוגיים - לאנשים שונים יש מבנה נפשי שונה, יכולות רגשיות שונות, ויסות, חשיבה, תקשורת ועוד, כל אלו יכולים להשפיע על דרך ההתמודדות עם משבר נפשי.

ישנו מגוון גדול של הפרעות והתמודדויות נפשיות. לכל הפרעה יש מגוון סימפטומים ואצל כל אחד ואחת זה יופיע באופן מעט שונה ובעוצמה שונה. כל אדם חווה באופן שונה את ההפרעה הנפשית.

כדי לעזור לאדם במשבר נפשי, ראשית אנחנו צריכים ללמוד לזהות כיצד נראה משבר נפשי. חשוב לשים לב לדברים הבאים: • שינויים קיצוניים וחריגים במצב הרוח: ירידה או עלייה במצב הרוח או שינויים תכופים בין מצבי רוח שונים (חשוב להדגיש שלכולנו יש כל הזמן שינויים במצב הרוח. פה מדובר בשינויים קיצוניים או מהירים ביחס לאדם עצמו). • הימנעות: אנשים במשבר נפשי עשויים להימנע מלעשות דברים שנהגו לעשות כדבר שבשגרה והתפקוד היומיומי שלהם נפגע. ניתן לראות זאת בסימנים כגון - הסתגרות ממושכת בבית, הימנעות משיחות טלפון, הימנעות ממפגשים חברתיים, הימנעות מעבודה ועוד. • תקשורת עודפת: יכולה להתבטא בסימנים של - דיבור שוטף ומוגזם, חוסר יכולת להתעניין או לראות את מי שנמצא ממול, תוכן דיבור מבולבל ולא רציף, דיבור בצורה מוגזמת ולא הגיונית. • שינויים בחשיבה: יכולים להתבטא בסימנים של - חוסר ריכוז, חשיבה לא מאורגנת שניכרת בקפיצה מנושא לנושא, מחשבות שחוזרות על עצמן שוב ושוב והיצמדות לנושא מסוים, דימוי עצמי נמוך באופן קיצוני, מחשבות לא הגיוניות או לא מציאותיות. • חוויות חושיות: יכולות להתבטא בסימנים של - קושי להבחין בין מציאות לדמיון, שמיעה/ראייה/תחושה בגוף של דברים שאינם באמת שם, בצורה מאד חזקה ואף מפחידה. • הזנחה: היעדר שמירה על הרגלי ניקיון והיגיינה. • שינויים במשקל: עלייה או ירידה חדה במשקל. • הצפה רגשית וחושית: מצב שבו חווים דברים בעוצמה גבוהה, רגישות רבה יותר ודריכות.

שלא כמו בהבראה או בריפוי - החלמה אינה מעלימה את המחלה, אלא מתייחסת ליכולת לחיות חיים משמעותיים לצד המחלה. החלמה היא תפיסת העולם שדרכה אנחנו רואים את ההתמודדות עם מחלה נפשית. כולנו כאנשים וכחברה מחלימים ממשהו. ההחלמה בבריאות הנפש מתייחסת ליצירת חיים בעלי משמעות בקהילה לצד ההתמודדות הנפשית.

מדובר בתהליך אישי שבו האדם מגדיר לעצמו את המטרות שלו ומה הם חיים בעלי משמעות עבורו. זהו תהליך מתמשך של התפתחות יחד עם הקשיים של המחלה הנפשית, שעשויות להיות בו עליות וירידות. ככל שתהליך ההחלמה מתקדם, גם ההשפעה של הסימפטומים הנפשיים עשויה לרדת.

לפני שניגש לעזור לזולת, חשוב קודם כל שנדאג לבריאות הנפשית שלנו. אנו יכולים לעזור לעצמנו בעזרת כמה דברים פשוטים: 1. נחשוב על פעולה אחת שעושה לנו טוב ונקפיד לעשות אותה לפחות אחת ליום. 2. נהיה בקשר עם אנשים תומכים (משפחה, חברים, גורמים מקצועיים). 3. נדאג להיות פעילים פיזית – נעשה יוגה, מדיטציה, תרגילי נשימות, פעילות גופנית של כמה דקות, תרגילי הרפייה וכולי. 4. נדאג לאכילה מסודרת ושתיית מים לאורך כל היום. 5. נשים לב לתכנים שאנו צורכים - לא נצפה בתכנים קשים שמורידים לנו את מצב הרוח. 6. במידת הצורך – נפנה לעזרה מקצועית.

לכל אחד יש את הדרך שלו להיעזר, היכולות שלו והגבולות שלו. לעיתים אדם במצוקה נפשית אינו מסוגל לקבל את העזרה שאנחנו מציעים, דחיית העזרה לרוב נובעת מתוך מצוקה או צורך בדרך סיוע אחרת. חשוב שנשאל את האדם מה הוא רוצה וצריך מאיתנו ונעביר את המסר שאנחנו שם בשבילו בזמן שמתאים לו.

מודל החוסן הרב ממדי פותח על ידי מרכז משאבים, "המרכז לשעת חירום" שנוסד ב- 1981 על ידי פרופ' מולי להד. המודל מציע שישה ערוצים להתמודדות עם מצבים של לחץ בחיינו, חשיפה לאירועים טראומטיים או משבר. ערוצים אלה נקראים בעברית גש"ר מאח"ד. החיים מזמנים לנו לעיתים קרובות מצבים של לחץ ואי ודאות. מודל גש"ר מאח"ד יכול לסייע לנו לדעת בדיוק מה עוזר לנו ולהתגבר על מצבים אלה בהצלחה.

להלן כמה אפשרויות לסיוע לאדם החווה כרגע קושי נפשי משמעותי: -להציע לו לשבת במקום שקט. -להציע כוס מים. -לשאול אם יש משהו שיכול לעזור לו כרגע. -לשאול אם יש מישהו שאפשר להתקשר אליו. -לנשום יחד נשימות עמוקות.

מספרי הטלפון של מוקדי החירום - למשטרת ישראל חייגו 100. למד״א חייגו 101. מספרי הטלפון של מרכזי הסיוע הטלפונים - לער"ן (מתן עזרה ראשונה נפשית) חייגו 1201. לנט״ל (סיוע נפשי לנפגעי טראומה על רקע טרור ומלחמה) חייגו 1-800-363-363. למוקד המידע והסיוע של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חייגו 118. לנע"ן (נוער מקשיב לנוער) - פניות מצוקה של בני נוער - חייגו 03-6919765.

חשוב במידת הצורך להפנות לגורם מקצועי שיכול לסייע. - כיום ניתן לקבל טיפול נפשי בקהילה בקופות החולים ולא רק בבתי החולים. - ניתן לפנות לרופא משפחה, עובדת סוציאלית בקופת החולים או ברווחה, פסיכולוג או פסיכיאטר דרך הקופה או באופן פרטי. שירות 3 שיחות טיפוליות דרך קופות החולים: ניתן לפנות לקופות החולים לשירות תמיכה נפשית טלפונית עם מטפלי בריאות הנפש. המטפלים ישוחחו אתכם על הקשיים והמצוקה הנפשית ויעניקו לכם תמיכה, כמו גם כלים ומיומנויות שיסייעו לכם להתמודד. לקבלת שירות זה ניתן לפנות ל: •מכבי 3028* •מאוחדת 3833* •כללית 2708* •לאומית 507*

חשוב להיות שם עבור אדם המתמודד עם קושי נפשי. להיות שם לאורך זמן – שגרה ותמיכה סביבתית, הניתנות בצורה שוטפת מסייעות מאוד במצבי קושי נפשי. שגרה קבועה נותנת לאדם ביטחון ותחושת יציבות. אפשר לעזור לאדם המתמודד עם קושי נפשי בתכנון לו"ז בסיסי יומי יחד (כדאי לפרק למשימות קטנות). זה יכול להיות דברים שקשורים במטלות בית, בסידורים ובפעילויות פנאי. מומלץ ללכת יחד לפעילויות שמתקיימות מחוץ לבית, כדי לאפשר הסחת דעת מההתמודדות. אפשר וכדאי גם לייצר שגרה של שיחות או מפגשים עם הסביבה. חשוב – את כל ההצעות המוזכרות לעיל, יש לעשות בקשיבות ליכולתו ולקצבו של כל אדם. להיות שם עם משפטים תומכים ולא שיפוטיים – כדי שאדם המתמודד עם משבר נפשי יוכל להיעזר בנו, עליו להרגיש שאנו מקבלים אותו כשווה לנו ומתייחסים אליו בגובה העיניים וללא שיפוטיות. אדם שחווה משבר נפשי מתמודד לא פעם גם עם ביקורת עצמית ועם חוסר יכולת להשלים עם השינוי שהתחולל בחייו, לכן יש חשיבות גדולה לתמיכה מצידנו ולקבלה של המצב הנפשי החדש. חשוב שנקבל בהבנה את ההחלטות של אותו האדם, גם אם אנחנו היינו בוחרים אחרת. עם זאת, חשוב שנביע את דעתנו בצורה ישירה וכנה, כי יכול להיות שבעתיד דעתו תשתנה. - חשוב לשים לב שאנחנו לא משתמשים במשפטים ביקורתיים או מזלזלים (למשל: "זה רק בראש שלך" "תיקח את עצמך בידיים" "אל תחשוב על זה" "יהיה בסדר"). - גם אם התכנים שעולים בשיחה אינם מציאותיים או אינם ברורים לנו עד הסוף, יש חשיבות להקשבה שלנו ולהמשך התקשורת. - במקביל חשוב שנדע לשמור על עצמנו, על הגבולות ועל יכולת ההכלה שלנו. במקרים שאנחנו מרגישים שזה יותר מידי עבורנו, כדאי לעצור בצורה אמפתית. לדוגמא: " אני מאוד עייפה וזקוקה למנוחה היום, מחר אתקשר לשמוע מה שלומך."

בתוך התהליך המורכב של התמודדות עם מחלה נפשית, מימוש הזכויות מקדם את תהליך ההחלמה. זכויות רבות עשויות לתמוך באדם על מנת לקדם ולממש את מטרותיו ולייצר עבורו חיים עם משמעות. מימוש זכויות הוא לפעמים תהליך רגשי שגם נדרשת בו פעילות בירוקרטית מרובה מול המוסדות השונים. פעמים רבות התמיכה מהסביבה היא זאת שתגרום לאדם לממש את זכויותיו. זכות משמעותית שיש למתמודדי נפש אשר כבר אובחנו וקיבלו הכרה של 40% נכות מביטוח לאומי זה שירותי סל שיקום - מגוון רחב של שירותים החל מליווי תעסוקתי ועד סומכת שעוזרת עם עבודות הבית, טיפולי שיניים ועוד.

המשפחה והחברים הם בד"כ מקור התמיכה המרכזי של האדם. יש אנשים שהחברים שלהם מהווים עבורם מעין משפחה. גם הם עשויים לחוות קושי בהתמודדות עם בן המשפחה אשר חווה משבר נפשי. חשוב לתמוך גם בבני המשפחה והחברים של האדם החווה משבר נפשי. קיימים מרכזי תמיכה רבים למשפחות אשר ניתן לפנות אליהם ללא אבחנה או אישור בירוקרטי.

תוכנית "עמיתים" נולדה בשנת 2001, כשותפות בין משרד הבריאות והחברה למתנ"סים, בעקבות העברת "חוק שיקום נכי נפש בקהילה" (התש"ס, 2000). בתחילת דרכנו, פעלנו בחמישה מרכזים קהילתיים בלבד; כיום, אנו מפעילים שלוש תוכניות בפריסה ארצית, נותנים שירות לאלפי מתמודדי ומתמודדות נפש ומעלים את המודעות לנושא בריאות הנפש והפחתת הסטיגמה ליצירת חברה מכילה ושוויונית יותר לכולם.